25/10/2017

כבר כמה שנים שזה ככה, מחליפים בתים בתוך המשפחה. הם לכאן - אנחנו לשם. הם אצלינו ואנחנו אצלם.

שולחים גישושי סמס, עד שיש תאריך, עד שיש תכנית, ויש איפה להשאיר את המפתח, ומזכירים לנו איך מאכילים את הכלבים ואנחנו מזכירים מאיפה לקחת אופניים, ושואלים מתי הבריכה פתוחה.

ואז אנחנו...

7/4/2017

5.4.2017,

יומני היקר שלום,

היום אני בחופש. היום אני בבית! היום אני לבד! לובדת!

וכל המרחב הזה שלי - החלל, הקירות, החלונות. האוויר והרצפה וריח פריחת הלימון - כולם שלי הם.

הבית הזה הוא שלי מהבית! 

מה אני אעשה היום?

=====

יצאתי לגג לנשום אוויר. האור צורב עיניים.

הלימון כבר גדול ופ...

21/11/2016

- אמא תהיי איתי אני מפחדת להתרחץ לבד

- אמא את יכולה להביא לי את הברבי למקלחת?

- אמא את יודעת ש...................................................

- אמא את יודעת מי זה פאר טסי?

==

הייתי רוצה שהאמבטיה תהיה לבנה. הכי לבנה שאפשר. לבנה עד שקופה. עד צרובה.

כמו שמלה לבנה מתנפנפת. ש...

18/10/2016

ביני לבין עצמי, ביני לבין המקום שלי, פתאום חסר שם משהו.

משהו ניתק. -- תק! --

כמו בתוך חלום, אני כל הזמן בדרך הביתה, רק לא מגיעה.

לא יודעת איך להחזיר, ואיך לחזור.

אז מהדרך הביתה, אני אוספת דברים שאולי יעזרו לי להיזכר. 

מהדרך 1

=======

קניתי לנו סתיו לבית. לכבוד תשרי.

הסתיו, הרי...

28/6/2016

היה הייתי ילדה. נגן ניגנתי בפסנתר.

פעם בשבוע היתי צועדת אל הבית של חמדה קולטון לשיעור. מן הבוהק החם הייתי נכנסת אל הבית המוצל, עם האפלוליות הקרירה שבו. 

בית עטוף קיסוס - ירוק באביב ובקיץ, ובחורף מקריח ונראה כאילו עורקיו ונימיו חשופים.

הפסנתר השחור הגדול עמד בלב הקרירות ה...

14/5/2016

לבית שלי

שלוש פינות

שלוש פינות 

לבית שלי

לולא היו לו

שלוש פינות

לא היה זה הבית שלי

.

=======

1 פינת קפה

כשהייתי צריכה לספר בסדנת ההום סטיילינג (המומלצת ביותר אגב) מהי הפינה האהובה עלי בבית, היא קפצה והופיעה בפני ומיד – פינת הקפה שלי. לא בדיוק פינה, זה יותר מידרון. מדרגות.

זה המקו...

11/5/2015

הדלת שלנו

זה השלט שעל הדלת, והוא איתנו מאז שאנחנו היה רק חנוך. 


==


בעצם זו גלויה בשחור-לבן שחנוך קיבל והפך אותה לשלט על הדלת השחורה של הדירה שלו כשרק הכרנו. 

דלת שחורה, כמה דפיקות לב היו לי כשהייתי ניצבת מולך... הנער עם מסיכת הצלילה שמקפץ שם בבריכה של אגם יכול להעיד.

אחרי...

2/5/2015

העץ


רציתי שיהיה לנו גם עץ בגינה. עץ הדר, עם ריחות של פריחה שאלוהים-איך-חשבת-על-הריח-הזה. היו חילוקי דעות לכאן ולכאן, לבסוף הוסכם על עץ. ואפילו הכנו לו מקום (בתמונה).

ויום אחד נסענו להביא אותו הביתה. חנוך העביר אותו למקום שלו אחרי כמה ימים. 


הנה הוא מקבל מים בפעם הראשונה...

21/3/2015

 

רקמה, פנים.

רקמתי רקמה. מאוד נהניתי - מי שאוהב מלאכות מכיר את הסיפוק השקט הזה של הרבה שטחים שמתמלאים, הרבה קיטש, הרבה נחליף-חוטים-לפי-הוראות-היצרן-בסין.

 

תוך כדי עבודה הסתכלתי על הצד השני –

 

 ושם, ממש באותו הזמן, נרקם משהו שונה, הרבה פחות ברור, הרבה יותר מטושטש, יותר חול...

23/11/2014

הכל מתחיל מבלאגן גדול.

אני גם יודעת על מה לכתוב - וגם לא,

גם יודעת מי יקרא - וגם לא ממש,

ויש לי המון ואין לי כלום.

טוב אז אני יושבת.

טוב אז אני קמה.

טוב אז אני לקחתי יום חופש.

טוב אז אני חייבת להתחיל.

טוב.

==

אני אילת, במקצועי ארטית – מעצבת גרפית, בתשוקתי אני אוהבת חפצים. מה זה...

Please reload

Please reload

רשימות קודמות של כתיבה ביתית:

Please reload

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Pinterest Icon
  • Grey Instagram Icon

מעניינת אותי מערכת היחסים השברירית בין הואזה לשרפרף, אני אוהבת לצותת לשיחת הכסאות מסביב לשולחן, או לבהות בוילון המפלרטט עם הקיר שמאחוריו. כי בשבילי הבית הוא מקום להתבוננות אישית. אישית אני מתכוונת פנימה, אל הבית הפנימי שלי. ועל זה אני כותבת כאן. אילת :)

ראיתי ולקחתי:

Please reload

תמצאי אותי כאן: