שיחות אמבטיה עם אביגיל

November 21, 2016

- אמא תהיי איתי אני מפחדת להתרחץ לבד

- אמא את יכולה להביא לי את הברבי למקלחת?

- אמא את יודעת ש...................................................

- אמא את יודעת מי זה פאר טסי?

 

==

 

הייתי רוצה שהאמבטיה תהיה לבנה. הכי לבנה שאפשר. לבנה עד שקופה. עד צרובה.

כמו שמלה לבנה מתנפנפת. שקוף על לבן של שקוף

 

 

ככה אהבתי לדמיין את עצמי כשהייתי ילדה - כשאני אהיה גדולה אני אהיה אוורירית כל כך, ריחנית כל כך, כך בלבן-שקוף-מתנפנף.

 

 

ואני כבר גדולה, מאובקת באפור של שגרה, פחות שקופה, בטח שלא אוורירית. כל כך עצמי ובשרי אני. 

רק בחדר הזה, של האמבטיה, אני נאחזת בשולי הענן, בשולי הקצף, בשולי החלום, ואני לא רוצה לתת להם להיעלם - לדברים האלו שפעם רציתי להיות. 

 

==

 

- אמא תספרי כמה שניות אני מתחת למים

- אמא החלטתי למה אני מתחפשת

- אמא את יודעת שלפני שבועיים ראינו תן???

- אמא אני חייבת לחפוף?

- אמא רוצה להתרחץ ביחד?

 

==

 

אני אוהבת להתרחץ לבד. לבד ובשקט, עם כל השקוף הזה שהייתי בטוחה שיהיה חלק ממני, שקוף של מים, שקוף של ריח סבונים, שקוף של אור, שקוף של שקוף.

 

 

זה השקוף הזה שבגיל אחר יכולתי ממש להרגיש שאני מחזיקה בו, ועכשיו אני יודעת שאף פעם הוא לא היה שלי,

ושאני לגמרי לא מה שדמיינתי שאהיה. אבל בחדר הזה, של האמבטיה, הדברים האלו נשארים אצלי, שלי.

 

 

שקוף...... שששש...

 

 

 

 

 

Please reload

Please reload

רשימות קודמות של כתיבה ביתית:

Please reload

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Pinterest Icon
  • Grey Instagram Icon

מעניינת אותי מערכת היחסים השברירית בין הואזה לשרפרף, אני אוהבת לצותת לשיחת הכסאות מסביב לשולחן, או לבהות בוילון המפלרטט עם הקיר שמאחוריו. כי בשבילי הבית הוא מקום להתבוננות אישית. אישית אני מתכוונת פנימה, אל הבית הפנימי שלי. ועל זה אני כותבת כאן. אילת :)

ראיתי ולקחתי:

Please reload

תמצאי אותי כאן: