הבלאגן

November 23, 2014

 

הכל מתחיל מבלאגן גדול.

אני גם יודעת על מה לכתוב - וגם לא,

גם יודעת מי יקרא - וגם לא ממש,

ויש לי המון ואין לי כלום.

טוב אז אני יושבת.

טוב אז אני קמה.

טוב אז אני לקחתי יום חופש.

טוב אז אני חייבת להתחיל.

טוב.

 

==

 

אני אילת, במקצועי ארטית – מעצבת גרפית, בתשוקתי אני אוהבת חפצים. מה זה תשוקה, ממש צ'וקה.

מה זה אוהבת? מסתכלת, סופגת, בלוגים, אתרים, חנויות, בתים-של-אחרים-דרך-החלון-בצעידות-ערב, מגזינים, גוזרת, גוזמת, שומרת, אוספת, חולמת דברים. כל מיני דברים.

ואז מסדרת לי ביחד ככה, וביחד אחרת, למשל קערית צהוב חלמון מכרתים על שולחן קפה רטרו עם אגוזי פקאן מהכפר, או הבד הזה - פעם הוא וילון ופעם הוא תמונה ליד הספרים ממקמת כאן ושם

והפוך.

 

פעם, כשהייתי קטנה, ידעתי שאני סתם בלגאניסטית. היום אני גדולה ועדיין יודעת שאני בלגניסטית

אבל היי, לפחות בסטייל. סגנון. סגנון עם שם. סגנון אקלקטי.

 

==

 

הפרקטיקה של האקלקטיקה אצלי זה מצב רוח, או כמו שציינתי לעיל - צ'וקה.

אז אני אילת, אקלקטיביסטית, וזה הולך להיות הבלוג שלי, המקום שלי. הבלאגן שלי.

בקיצור הבית שלי והכתיבה שלי. כ ת י ב ה   ב י ת י ת.

 

==

 

כשאני חושבת על זה, אולי זה לא כל כך רע להתחיל מבלאגן. 

למשל - הנה בתחילת הפוסט הראיתי את החדר של אביגיל, והוא תמיד מתחיל בבלאגן.

ואז מתוך הבלאגן, אביגיל משחקת, בונה עולמות. 

 

 

מה המשמעות שיש לדברים? איזה תפקיד יש להם? מי חשוב? מי אהוב? מי גדול? מי קטן?

אביגיל יודעת. ומה שהיא לא יודעת, מקבל משמעות תוך כדי בנייה. 

אחרי ההתחלה.

 

==

 

והשראה לסיום

 

הבלוג tumbler הזה thingsorganizedneatly עושה יופי מכל העניין של סדר.

זהירות, ממכר!

 

==

 

להת׳ בפוסטים הבאים, אילת

 

 

 

 

 

 

Please reload

Please reload

רשימות קודמות של כתיבה ביתית:

Please reload

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Pinterest Icon
  • Grey Instagram Icon

מעניינת אותי מערכת היחסים השברירית בין הואזה לשרפרף, אני אוהבת לצותת לשיחת הכסאות מסביב לשולחן, או לבהות בוילון המפלרטט עם הקיר שמאחוריו. כי בשבילי הבית הוא מקום להתבוננות אישית. אישית אני מתכוונת פנימה, אל הבית הפנימי שלי. ועל זה אני כותבת כאן. אילת :)

ראיתי ולקחתי:

Please reload

תמצאי אותי כאן: